מנגנונים וסיבות

Share Link: Share Link: Bookmark Google Yahoo MyWeb Del.icio.us Digg Facebook Myspace Reddit Ma.gnolia Technorati Stumble Upon
 
טרשת נפוצה מאופיינת בפגיעה במיאלין – המעטפת השומנית המצפה את שלוחות תאי העצבים- ומהווה למעשה את החומר הלבן במערכת העצבים, וזאת משום הצבע הלבן האופייני לשומנים. עם התקדמות המחלה מופיעה לרוב פגיעה גם בתאי העצבים עצמם.

למרות עשרות שנות מחקר, טרשת נפוצה נותרה עדיין במידה רבה מחלה מסתורית, והסיבות והמנגנונים האחראים להתפתחותה עדיין רחוקים מלהיות ברורים. ברם, קיימות עדויות רבות לגבי תפקידם של גורמים סביבתיים, זיהומיים, גנטיים, וחיסוניים בהתפתחות טרשת נפוצה.

מחקרים אפידמיולוגיים הראו שהן נטייה גנטית והן השפעה סביבתית חשובות בהתפתחות והתפרצות טרשת נפוצה. הקשר בין המיקום הגיאוגרפי ושכיחות טרשת נפוצה - שכיחות גבוהה של טרשת נפוצה באזורים צפוניים וקרים – מעיד על גורם סביבתי ברור. אחת התיאוריות טוענת שחשיפה לזיהומים, בפרט זיהומים וירליים מסוימים,  בגיל צעיר גורמת למצב של רגישות יתר של מערכת החיסון ולהתפתחות תגובה אוטואימונית (מצב שבו מערכת החיסון תוקפת את איברי הגוף) בעתיד. בנוסף קיימות ראיות להימצאות מרכיבים וירליים בנגעים הטרשתיים. מדובר בקשר לא ישיר, מאחר שעד עתה לא זוהה בוודאות וירוס או גורם מזהם ספציפי האחראי להתפרצות טרשת נפוצה.
 
 
 

 

טרשת נפוצה וויטמין D

 במחקר אחר נמצא קשר בין רמה נמוכה של ויטמין D והתפרצות טרשת נפוצה. כידוע, תהליך ייצור של ויטמין D מצריך חשיפה לשמש. באזורים צפוניים קרים, החשיפה לשמש מועטה, ולכן גם רמת ויטמין D נמוכה. במחקר האמור, הקשר בין רמה נמוכה של ויטמין D וסיכון מוגבר לפתח טרשת נפוצה נמצא רק בנשים.  

טרשת נפוצה והמערכת החיסונית

 
קיימות עדויות רבות בנוגע לתפקיד החשוב של מערכת החיסון בהיווצרות טרשת נפוצה. ניתן למצוא נוגדנים כנגד חלבוני מיאלין שונים בדמם ובנוזל השדרה של חולי טרשת נפוצה. כמו כן, הראו שאצל חולי טרשת נפוצה תאי דם לבנים (לימפוציטים) מגיבים כנגד חלבוני מיאלין. קיימות עדויות ברורות להפעלה של תהליך דלקתי, כולל הפרשה של חומרים מתווכי דלקת (כגון: אינטרלאוקינים, אינטרפרונים ועוד). יתרה מזאת, הטיפולים, אשר הוכחו כיעילים לחולי טרשת נפוצה הם כאלה המשפיעים ומווסתים את פעילות מערכת החיסון. עובדה זאת, אף היא מצביעה על כך שלמערכת החיסון תפקיד מרכזי בהיווצרות המחלה.

מעטפת המיאלין מהווה למעשה מעין בידוד חשמלי סביב שלוחות העצבים, ושלמותה חשובה ביותר להולכה החשמלית התקינה בעצבים. כאמור, בחולי טרשת נפוצה מערכת החיסון תוקפת את המיאלין, ובכך נפגעת ההולכה העצבית. בניגוד לתאי העצב עצמם, אשר הינם חסרי יכולת חלוקה והתחדשות, הרי שהתאים המייצרים את המיאלין (תאי גליה מסוג אוליגודנטרוציטים) מסוגלים לחדש את ייצורו. לכן, כל עוד שמדובר בנזק למיאלין בלבד קיימת אפשרות של ייצור מחודש של מיאלין, אשר יביא לשיפור במצב החולה. אחת הבעיות המרכזיות במחלות דמיאלינטיביות (מחלות, אשר פוגעות באופן ראשוני במיאלין כגון: טרשת נפוצה) היא שעם הזמן או בעקבות תהליך דלקתי משמעותי נגרמת פגיעה גם לתאי העצב עצמם. במקרים אלה יכולת ההתאוששות של הרקמה העצבית מוגבלת ביותר, והסיכוי לנזק נוירולוגי קבוע גדל.
 

 טרשת נפוצה -התקפים והפוגות

 
חשוב לציין, שברוב המקרים טרשת נפוצה מתחילה בהתקפים והפוגות. מכאן, שהתהליך הדלקתי  מסתיים לרוב מאליו, ולכן גם הסימפטומים חולפים, ומופיעה הפוגה עד להתפרצות הבאה של התהליך הדלקתי. במיעוט החולים, טרשת נפוצה מתקדמת באופן רציף ללא הפוגה כבר מתחילתה. הטיפולים הניתנים למחלה (ראה פרק טיפול) נמצאו יעילים רק בחולים עם מהלך של התפרצויות והפוגות (relapsing remitting), כאשר אין למעשה מידע רב לגבי יעילות הטיפולים בחולים עם מהלך מחלה מתקדם ורציף כבר בתחילה.