סימפטומים של טרשת נפוצה

Share Link: Share Link: Bookmark Google Yahoo MyWeb Del.icio.us Digg Facebook Myspace Reddit Ma.gnolia Technorati Stumble Upon
 
הסימפטומים (הסתמנות המחלה) של טרשת נפוצה רבים ומגוונים, ונובעים מהאיזורים במערכת העצבים, אשר נפגעו. מאחר שכמעט כל איזור במוח או בחוט השדרה עלול להיות מעורב במחלה, הרי שטווח הסימפטומים רחב מאוד. הסתמנות טרשת נפוצה יכולה לכלול את מערכות התחושה, המוטוריקה (פעילות השרירים ותנועה), הראיה, הדיבור, ההליכה, הקואורדינציה, שליטה על הסוגרים (בפרט השליטה במתן שתן), ועוד.
 

סימנים מקדימים - הפרעות חישה

 
חולשה ותחושת רדימות או נימול (נמלול) או שניהם בגפה אחת או יותר הם סימפטומים ראשוניים שכיחים, ומופיעים בכמחצית מהחולים. מגוון הפרעות תחושה הינו רחב וכולל: תחושת לחץ (מעין רצועה לוחצת) בגפיים או בגב, נמלולים, ירידה בתחושה, תחושת רדימות, תחושת שריפה או כאב, תחושת זרמים ועוד. התקפי כאב חד וחזק בפנים כתוצאה מדלקת של עצב הפנים (trigeminal neuralgia) אופיינית אף היא למחלה. כמו כן, הופעה של תחושת זרמים או נימול לאורך הכתפיים והגב בעת כיפוף הצוואר הינם סימן טיפוסי לטרשת. לעיתים, בשלבים הראשונים של טרשת נפוצה הפרעות התחושה אינן קשות וחולפות תוך מספר ימים, כך שלא אחת נוטים להתעלם מהן, ונמנעים מלפנות לרופא.
 

 הפרעות מוטוריות

 
הפרעות מוטוריות (הפעלת השרירים ותנועה) מתבטאות בחולשת שרירים בגפיים או בפנים. חולשת שרירים הרגליים תגרום להפרעה בהליכה, גרירת רגל, הליכה לא יציבה, נטייה ליפול, קושי לעלות מדרגות לרוץ וכו'. חולשה של שרירי הידיים תתבטא בקושי בפעילות בידיים, למשל בפעילות עדינות: כתיבה, כפתור כפתורים, אחיזת חפצים וכו', ובפעולות גסות יותר, כגון: הרמת חפצים, הרמת היד מעלה וכו'. דלקת של חוט השדרה, מצב הקרוי מיאליטיס (myelitis) תתבטא בחולשה של הרגליים (paraparesis) או של הידיים והרגליים, דהיינו של ארבע הגפיים
(quadriparesis); ירידה בתחושה או תחושה לא תקינה מתחת לאיזור הפגיעה בחוט השדרה (רגליים או ידיים ורגליים); אי שליטה על הסוגרים המתבטאת לרוב בבריחת שתן או קושי במתן שתן.
 

הפרעות נוספות

 
מעורבות של גזע המוח והמוח הקטן (cerebellum) תגרום לורטיגו (vertigo), סחרחורת סיבובית - תחושה שהכל מסתובב או שהאדם עצמו מסתובב, ליקוי בקואורדינציה העלול להתבטא בהליכה לא יציבה (אטקסיה)- הליכה מתנדנדת על בסיס רחב, נטייה ליפול, וכן פגיעה בעצבים היוצאים מגזע המוח, ואשר מעצבבים את שרירי הדיבור, הבליעה, הפנים, והשרירים המניעים את  העיניים. הסימפטומים של פגיעה כזו יהיו לפיכך שינוי בגוון הקול, קשיים בדיבור, דיבור לא מובן, קשיי בליעה, סטייה של זווית הפה, עיוות בפנים, ראיה כפולה.
 
 
דלקת של עצב הראיה, optic neuritis, הינה תופעה שכיחה ביותר בקרב חולי טרשת נפוצה, והיא הסימפטום הראשון של המחלה בקרוב לרבע מהחולים. חשוב לזכור, כי עצב הראיה הוא למעשה שלוחה של המוח, והוא חלק ממערכת העצבים המרכזית, וזאת הסיבה שהוא נפגע במחלה התוקפת את מערכת העצבים המרכזית. דלקת של עצב הראיה גורמת לירידה בחדות הראיה בעין אחת עד כדי אובדן מוחלט של הראיה באותה עין לרוב תוך מספר ימים. בתחילה הראיה בעין נעשית מטושטשת ולא חדה, ובהמשך הראיה ממשיכה להתדרדר. לעיתים קרובות בימים טרם הירידה בראיה חשים כאב באיזור ארובת העין המחמיר בעת הנעת העין או לחץ על גלגל העין. בדרך כלל, רוב הלוקים בדלקת של עצב הראיה מחלימים, דהיינו הראיה חוזרת ומשתפרת. בכמחצית מהחולים ההחלמה מלאה לחלוטין, ובחלק גדול קיים שיפור משמעותי.

 

טרשת נפוצה - גורמים מזרזים

מחקרים שונים דווחו על קשר בין אירועים מסוימים, כגון: זיהום, טראומה והריון, ובין התפרצות או החמרה של טרשת נפוצה. בעבודות שונות נמצא, כי זיהומים וירליים, בפרט זיהומים בדרכי הנשימה ומערכת העיכול קדמו להופעת התפרצות טרשת נפוצה ב – 5-50%  מהחולים. במהלך ההריון קיים דיכוי יחסי של מערכת החיסון. יש לזכור, כי מערכת החיסון של האישה מזהה את העובר כגורם זר, ולכן על מנת למנוע דחייה של העובר קיימת ירידה יחסית בפעילות מערכת החיסון. זאת הסיבה שבשליש האחרון של ההריון קיימת ירידה בכמות ההתפרצויות של טרשת נפוצה, אך בתקופה שלאחר הלידה אחוז ההתלקחויות עולה משמעותית.

טרשת נפוצה – מהלך

מהלך טרשת נפוצה שונה מחולה לחולה. ברוב החולים מהלך המחלה מאופיין בהתקפים והפוגות (relapsing remitting), דהיינו הופעה של חסר נוירולוגי העלול להימשך ימים או שבועות, אשר חולף או משתפר מאוד, ואחריו תקופת רגיעה עד להתקף הבא. תדירות ההתקפים וחומרתם שונה מחולה לחולה. עם התקדמות המחלה המהלך עלול להשתנות, ובמשך השנים להפוך למהלך מתקדם ורציף ללא הפוגות. בחלק קטן מחולי טרשת נפוצה המחלה פורצת באופן מתקדם ורציף ללא הפוגות כבר בתחילתה. הנכות הנוירולוגית תלויה כמובן בתדירות ההתקפים, חומרתם ומידת הפגיעה העצבית המצטברת. ישנם חולים שיסבלו מהתקפים בודדים במהלך חייהם וינהלו אורח חיים תקין, לעומתם, ישנם כאלה, אשר סובלים מהתקפים תכופים וקשים או ממהלך מהיר ומתקדם, ואשר יפתחו נכות נוירולוגית קשה, ויזדקקו לטיפול תומך.